יום הזכרון תש"ע - חמ"ד
איך מתמודדים וצוברים כוח?
הקדוש ברוך הוא נתן לי ניסיון ואני חייבת להתמודד איתו כי לפני שה` לקח לי הוא נתן לי את הכוחות והחלטתי שאני לא אתן לאובדן להתגבר עליי.
לא פשוט לא להיכנע אז החלטתי לחפש איך לעשות זאת ומצאתי שלושה מקורות:
אמונה ציונות ותקווה.
נתחיל באמונה : בכתובים יש מקרים רבים של התמודדויות שונות עם אובדן כמו למשל דוד המלך בקינתו לבנו אבשלום, אובדנם של עלי הכהן ויוחנן בן זכאי.
אבל עבורי שני מקרים בולטים ביניהם, הראשון הוא אהרון הכהן. לפני כשבוע קראנו את פרשת שמיני על מותם של שני בניו- ותגובתו היתה :"וידום אהרון". אהרון לא שאל שאלות. בשתיקתו התנחם וקיבל את המעשה הנוראי.
הסיפור השני הוא המעשה ברבי מאיר ואשתו ברוריה שמופיע במדרש משלי סימן ל"א. כשרבי מאיר חזר בשבת מבית המדרש ולא ראה את בניו, בניו כבר לא היו בחיים, התעניין אצל אשתו היכן הם והיא ענתה לו שהם הלכו לבית המדרש. אמר לה "הייתי בבית המדרש ולא ראיתי אותם שם"...
הגיע מוצאי שבת, אשתו הגישה לו את הנר להבדלה ואחר שהבדיל הגישה לו ארוחת ערב. לאחר מכן שאלה אותו אם יש להחזיר פיקדון שקיבלו לשמור. לאחר תשובתו החיובית היא גילתה לו את האמת. הוא פרץ בבכי וזעקה ואשתו אמרה לו-לא אמרת שיש להחזיר פיקדון שמשאירים לשמירה? אמר: "ה` נתן וה` לקח יהי שם ה` מבורך".
רבי חנינא אמר שכך היא השיבה דעתו ונחמתו לכן נאמר אשת חיל מי ימצא.
ציונות : לא מספיק לשבת בתפוצות ולהכריז "אני ציוני". יש לבצע ציונות אקטיבית ולהשתלב בחיי המדינה בתחומים השונים: מדע, חינוך, חקלאות ובעיקר ביטחון ולהיות מוכנים להקריב זמן וכמובן חיים ונפש למען המולדת.
דוגמאות לכך יש-אלפים רבים. אולם כדי לא ללכת לעבר הרחוק בואו רק נזכור את ה-"שמע ישראל" של רועי קליין והמילים שמרים פרץ מפיצה בתקשורת לאחר שאיבדה את בנה השני אלירז. בשיחתי הטלפונים איתה ולאחר שהזדהיתי, סיפרה שגם אלירז השתתף במלחמת חומת מגן, ולאחר שנפצע פינה חיילים פצועים אחרים לבית חולים ולא רצה לקבל טיפול. מסיבה זו הוא הזדהה לא בשמו האמיתי אלירז פרץ אלא כישראל ארצי. גם שמואל דן נפצע ברגלו מוקף חברים פצועים ומתים ולא רצה להתפנות. ברית דמים אם תרצו.
תקווה : כל הנ"ל מביא אותנו לתקווה שהגאולה שעומדת כבר בפתח תפרוץ את כל המכשולים ותביא לעמינו את הגאולה באותה העוצמה שעמד עמוד האש כאשר הקדוש ברוך הוא הוציא את עמינו מעבדות.יהי רצון שכך יהיה והלוואי שזה יקרה כבר בימינו.